למעשה, קורטיזאנות היו סוג של אמניות-בדרניות-מארחות וזונות צמרת שהיו נפוצות באירופה בעיקר בקרב החוגים החברתיים הגבוהים של אותה תקופה. הקורטיזאנות היו בפועל פילגשותיהן של גברים רבי השפעה וממון שסיפקו להן מותרות וסטאטוס חברתי בתמורה לחברתן. הקורטיזאנות שיחקו תפקיד מרכזי בחיי החברה של המעמדות הגבוהים ואף נטלו לעתים את מקומן הפומבי של נשותיהם הרשמיות של הגברים עימם התרועעו. מאחר שזוגות מלכותיים באותה התקופה ניהלו לעתים חיי נישואין פיקטיביים לצורכי המשך השושלת ובריתות פוליטיות, חיפשו גברים רבים בת לוויה לסיפוק צרכיהם המיניים והחברתיים ומצאו אותה בדמותה של הקורטיזאנה.

 

 

בספר: "סיפורן של הקורטיזאנות" מציגה גריפין את קורותיהן עתירי התהפוכות של נשות האהבה הללו. הקורטיזאנות לא גרות בבתי-בושת ולא מותרות על רצונותיהן האישיים לטובת רצון פטרוניהן. הן עמדו על שלהן, הן היו עצמאיות,ונועזות.

לאורך ההיסטוריה אי-אפשר להתעלם מהשפעתן על תרבות המערב: הן היו המוזות שעוררו את היצירתיות והדמיון של אמנים ידועים, וחלקן היו אמניות בזכות עצמן בתחומי השירה והפרוזה, המחול והתיאטרון. כשהפסל היווני פרקסיטלס רצה להציג את אפרודיטה, הוא לקח קורטיזאנה ידועה בתור מודל. טיציאן, ורונזה, רפאל, ג'ורג'ונה ובושה אף הם ציירו את האלות שלהם בהשראת קורטיזאנות נודעות. בצעירותו, נהנה מרסל פרוסט מחסותה של הקורטיזאנה לור היימן, שהציגה אותו בפני האנשים הנכונים והעניקה לו השראה. לקורטיזאנות הייתה גם השפעה פוליטית נכבדה. כשהמלך לואי החמישה-עשר נזקק לעצה בענייני חוץ או פנים, הוא פנה אל ז'אן דו בארי ואל מאדאם דה פומפדור.

קורטיזאנה שונה מזונה. זנות היא קיום פעילות מינית (לעתים רבות יחסי מין) תמורת תשלום. מרבית העוסקים במקצוע זה הן נשים, אך גם גברים עוסקים בזנות, בין אם עבור גברים אחרים, ובין אם עבור נשים. יש המחשיבים את הזנות כמקצוע, והיא זכתה לכינוי "המקצוע העתיק ביותר בעולם".

 

קורטיזאנה גם שונה מפילגש מאחר והיא אינה מנהלת מערכת יחסים אחת עם גבר הנשוי לאישה אחרת, היא יכולה ליצור מספר מערכות יחסים בעת ובעונה אחת שהן בעלות קשר ארוך טווח , ואין מדובר כאן בקשר מזדמן לצורכי סיפוק מיני בלבד. במערכת יחסים זו דואגים הגברים  לרווחת הקורטיזאנה.

בספר: "המלכודת של דנטה" של ארנן דללנד מוצגת ונציה הזוהרת ב-1756. רצח מחריד – בצליבה של שחקן תיאטרון - מוביל את הדוג'ה למנות לחוקר ראשי את האסיר פייטרו ויראוולטה, הרפתקן רודף שמלות, שנמַק בבית הסוהר של ונציה לצד קזנובה. חקירתו של ויראוולטה מובילה אותו אל שורה של חשודים ולמסקנה הבלתי נמנעת - כת סודית מאיימת על ונציה.  בסיפור מעורבת הקורטיזאנה לוצ'יאנה סאליאסטרי שנרצחת בוונציה בגלל הידע הרב שצברה על משפחות האצילים והדוג'ים, דמות ססגונית שנצפתה באירועים החשובים של האימפריה הונציאנית.