דרום איטליה
זיכרונות מהטיול של הקיבוצניקים שארגנה תקוה גבריאלי- סוכות 2007 ובהדרכתי
כתבה: ד"ר ורדה מאייר
מסלול הטיול:
יום 1 : תל אביב - רומא – אזור נאפולי
טסנו בטיסת שכר שיצא בבוקר לרומא . עלינו על האוטובוסים עם עיניים חצי סגרות והתחלנו בסיורינו באיטליה. הסיור ביום הראשון כלל את איזור קסטלי רומני (אזור געשי, אגמי - לוע כחולים) קסטל גנדולפו – עיירה היושבת מעל אגם אלבנו בה נמצא מעון הקיץ של האפיפיור, אגם נמו שהיה לפי האגדות מקום משכנה של אלת הצייד דיאנה. והגענו עייפים עד מאוד למלוננו בסורנטו.
יום 2 : פומפי – נאפולי
למחרת בבקר התחלנו בסיור מאלף בחורבות פומפי שכוסתה באפר הוולקני ששימר את מבני הציבור והבתים הפרטיים שעוטרו בפסיפסים וציורי קיר. עיר משגשגת שנקברה בשנת 79 לספירה תחת התפרצות וולקנית ומהווה דוגמה נפלאה לדרך החיים העתיקה. עיר שלמה, רחובות רחובות של בתים שנחרבו עם עמודים ושאריות של פסיפסים, גם הגופות, שהשתמרו בתוך מעטפת האבק הוולקני, מעוררות מחשבה, וכל זאת על רקע תפאורת הווזוב הניצב מנגד.
המשכנו בנסיעה באוטובוס אל מרומי הר הגעש וזוב. ערכנו תצפית תצפית אל לוע ההר שעדין עשן עולה ממנו. ביקור מרשים ביותר ערכנו בנאפולי - במוזיאון הארכיאולוגי – המכיל אוצרות רבים מהעיר פומפי- פסיפסים, פסלים, חפצים וכלים . ערכנו סיור בעיר נפולי. שעליה נאמר: "לראות את נפולי ולמות". למות אולי לא כדאי, אבל לראות את נפולי כדאי גם כדאי. שלא תגידו שלא הזהרנו: יש לנפולי גם צד יפה פחות, אזורי התעשייה מצד מזרח, סמטאות מרוצפות אשפה, בניינים מתפוררים, בחלקן כתוצאה מרעידות האדמה שהיו באזור, פקקי תנועה בכל רחבי העיר בשעות העומס. חסרון נוסף: גניבות וחטיפת תיקים. סיירנו בארמון המלכותי מתקופת שלטון הבורבונים במאה ה- 17 ו"המבצר החדש", שהוקם כבר במאה ה-13, עברנו בגלריה אומברטו הראשון ובאופרה סן קארלו.
יום 3 : חוף אמלפי – פוזיטנו – רבאלו
היום התחלנו בנסיעה לאורך חוף אמלפי . שהוא הכביש היפה בעולם, כביש החוף המפותל המוביל לאמלפי. כל הכבישים הללו מצטיינים בפיתולים במרומי ההרים ובנוף הנשגב הנשקף מהם. צוקים וים כחול המשתרע עד לקצה האופק. זהו חוף סלעי בן 30 קילומטרים, משובץ עיירות קטנות וקסומות, ירוק למלוא העין, פיתולים המציגים בפני הנוסעים נופים מדהימים. סלעים וצוקים הגולשים לתוך ים צלול וכחול, גשרים, מגדלים. עיירות דייגים עצי תפוז ולימון – לא לשכוח שכאן מולדתו של הלימונצ'לו, ובאמת טעמנו אותו מספר פעמים. ולא לשכוח את יצור גבינת המוצרלה המופלאה מחלב הבאפלו.
העיירה הראשונה שעצרנו בה היא פוזיטאנו עיירה קסומה, עיירת דייגים שבתיה הצבעוניים מטפסים במעלה ההר, בתים קטנים ולבנים הגולשים במדרון אל ים התכלת, פרחים ועצים למלוא העין. החנויות ברחובות הצרים דורשות טיפוס מתמיד במעלה ובמורד המדרגות. הבוטיקים במקום מעידים על-כך שמדובר בעיירת נופש יוקרתית.
המשכנו לאמלפי שבמרכז העיר אמלפי, הקתדרלה המרשימה "הדואומו", על שם אנדראה הקדוש, לידה נמצאת מזרקה המוקפת בבתי-קפה ומסעדות, כמו בכל עיר איטלקית המכבדת את עצמה. בימי הביניים היתה אמלפי אחת הרפובליקות הימיות החזקות, שהעזה להתחרות אף במעצמה הימית של אז - ונציה.
המשכנו בטיולינו לעבר העיירה ראוולו, שנמצאת 8 ק"מ צפונית מאמלפי ומשקיפה אל הים ממרומי ההר. מרכז העיירה, שפרחה במאה ה-13, נמצא בפיאצה דואומו, סביב הקתדרלה. הקתדרלה המקומית נבנתה בשנת 1086 ועברה שיפוץ יסודי במאה ה- 18. סמטאות, מדרגות, מעברים מקורים על מדרונות תלולים של גבעת הדרקון. תלויה בין שמיים לארץ, מראה עוצר נשימה. ביקרנו בווילה צ'ימברונה (Villa Cimbrone), בדרך חלפנו על פני שער גותי של מנזר שבנה בשנת 1222 סן פרנסיסקו בעצמו. המנזר נקרא על שמו. בווילה ערכנו תצפית על הגבעות והים. טיילנו בגנים הקסומים. עייפים ומרוצים חזרנו לסורנטו. 28 ק"מ מדרום מערב לנאפולי נמצאת העיירה סורנטו, שמקו החוף הצוקי שלה נשקף נוף מדהים. העיירה נהנית מאקלים נעים ומנוף יפה של מפרץ נאפולי. טיילנו בעיר העתיקה וערכנו סיור חנויות ובוטיקים.
יום 4 : קאפרי
היום ערכנו שיט אל האי קאפרי . עלינו המיניבוסים אל הכפר אנה קאפרי, בקרנו בוילה סנט מיקלה של הסופר אכסל מונטה, שהנציח את המקום בספרו "מגילת סן מיקלה". עלינו ברכבל למונטה סולריס לתצפית על האי כולו. לאחר מכן ערכנו ביקור בכפר היפה קאפרי. האי הנמצא במפרץ נפולי והמכונה אי החלומות, ונראה כמו נוצר עבור זוגות בירח הדבש. אי קטן: כ- 6 ק"מ על 3. ולכן שווה לסייר בכולו. נוף סלעים, מזג אוויר נוח ושפע צמחייה. שני קיסרים רומיים עתיקים נפלו בשביו של האי הקסום: אוגוסטוס, שהחליף את איסקיה (Ischia) תמורת קפרי וטיבריוס שבילה כאן את שנותיו האחרונות
יום 5 : פאסטום – אלברובלו
ביקור באתר פאסטום שהיה העיר היוונית פוסדוניה- המקדשים היווניים השלמים בעולם והמוזיאון. בעזרתו האדיבה של המדריך המקומי שלנו סנט אנג'לו. לאחר מכן נסענו דרך ההרים אל העיירה העתיקה מטרה המשמרת מגורי מערות. מאטרה היא עיר בחבל ארץ בזיליקתה,העיר שוכנת בתוך קניון. טיילנו ברובע סאסי שבעיר, המחולק לשתי שכונות: באריסנו (Barisano) וקאווסו (Caveoso), הניצבת על שפת גיא יפהפה. כל הבתים בסאסי בנויים לתוך סלע ההר, וחזיתותיהם מגולפות באבן טוף. ביקרנו במספר כניסות חצובות בתוך ההר.
יום 6 : מערות קסטלנה – בארי
בבקר התחלנו את סיורינו בבתי הטרולי הייחודיים אלברבלו - (ZONA (MONUMENTAL העיר של "הגמדים" הטרולי הם בתים עגולים בעלי גגות חרוטים, מאבנים מסוידות לבן, שנבנו ללא שימוש במלט. הגגות עם הצריחים שבקצותיהם, מכוסים בשכבות טבעתיות צפופות של רעפי – צפחה אפורים, ועל רבים מהם מצוירים סמלים אסטרולוגיים או דתיים. הטרולי עומדים בדרך כלל בקבוצות של שלושה ארבעה ולהם ארובה גבוהה בצידם. המדרגות החיצוניות מובילות לעליית גג, ודלת הגג ממוסגרת במערכת קמרונות שכל אחד מקמרונותיה נסוג ביחס לאחרים, ומעליה גמלון. גם בפנים מקומרות תקרות החדרים. הבתים דמויי הכוורות עם הרחובות המרוצפים ביניהם נראים כמו כפר קטן שגרים בו גמדים ולא אנשים אמיתיים.
ומשם המשכנו לראות את מערת הנטיפים הנהדרת קסטלנה, אחד מפלאי הטבע, עסקנו בנטיפים וזיקיפים וכל מה שהטבע יצר לפני מיליוני שנים. גרוטה די קאסטלנה הינה מערה גירנית , המערה התת-קרקעית הטבעית הגדולה ביותר באיטליה. החללים מקושרים זה עם זה ותצורות הנטיפים והזקיפים עוצרות נשימה, נחקרו לראשונה בשנות ה-30 של המאה הקודמת (1938) בידי חוקר המערות פרנקו אנלי. גובה המערה הגדולה 60 מ' גובה, 100 מ' אורך, 50 מ' רוחב.
משם המשכנו לבארי ביקרנו בעיר העתיקה, טיילנו בסמטאות וראינו את כל האיקונות של מאריה והקדושים האחרים על קירות הבתים, ביקרנו בכנסיית סנט ניקולה. ובקתדרלה המרשימה של בארי ואפילו במבצר המעניין שבנה פרידריך השני מלך ממוצא גרמני ששלט על דרום איטליה וסיציליה בימי הביניים. העיר בארי (Bari) היא בירתו של חבל פוליה כולו וכמובן גם של פרובינצית בארי, שיש המכנים אותה עדיין על-פי שמה העתיק: באריום. בארי שימשה כנמל עוד בימי קדם והיוותה נקודת מפגש ראשונה עם אירופה, עבור הצלבנים ששבו הביתה ממסעותיהם בארץ הקודש. העיר מחולקת לרובע עתיק, עם מבנים וכנסיות מימי-הביניים ולרובע חדש ומודרני.
יום 7 : חצי האי גרגנו - טרמולי
ערכנו סיור בחצי האי גרגנו, וביקרנו בעיירה מונט סנט אנג'לו ובכנסיית מיכאל, הכרנו את האב הרוחנו פאדרה פיו וכל הטקסטים החשובים שמסביבו. נוף גרגנו מתאפיין בנופי מצוקים, עיירות ציוריות וחופים מדהימים הנושקים ליערות אורנים. חצי האי גרגנו – נקרא הדורבן של איטליה. איזור נופש בעיקרו עם כמה נופי מפרצים שמזכירים את יוון. נסענו בכביש הפתלתל מסביבו. בחצי מהדרך אין אפשרות לראות את הנופים כי נוסעים בתוך יער ובחצי כן רואים נופים יפהפיים. נסענו לסייר בעיירה טרמולי, היושבת על צוק מוקפת בחומה עם מבצר.
יום 8: פארק אברוצו
אברוצו-חבל ארץ זה משתרע על רוב שטח דרום הרי האפנינים. לפיכך זהו אזור הררי ששמר בעיקרו על מראה הטבעי של פני השטח. שתי נקודת המשיכה העיקריות של החבל הם רכס הר הגראן סאסו (Gran Sasso) והפארק הלאומי של אברוצו. גבולות החבל הם הים האדריאטי ממזרח וחבלי הארץ מוליסה, לאציו ומארקה מיתר צדדיו. האוכלוסייה ברוב אזורי החבל דלילה.
היום היה מוקדש לפארק הלאומי אברוצי : יערות מחטניים טיול ליד האגם לגו די בררה, סיירנו בשמורת היעלים ולא ראינו אף יעל אבל הלכנו ברגל לכיוון המעין. משם הגענו עיירת האומנים פסקסרולי.
יום 9: פסקסרולי - רומא
בבקר ירדנו מהאברוצי למונטקסינו. מונטה קסינו - היא עיר עתיקה מאוד, אשר נוסדה ע"י הוולשים. במלחמת העולם-השנייה התנהלו בה קרבות עקובים מדם.אלה היו קרבות הפריצה של צבאות בנות-הברית שהיו בדרכם לרומא. הקרבות נמשכו שמונה חודשים וחללים רבים נפלו בהם בכל אזור ההר. במונטה-קסינו קבורים אלפים מחיילי בעלות הברית מארצות שונות שלחמו, ונפלו.
– המנזר וכנסייה הבנדיקטינית הפכה ליעד מבוצר של הגרמנים במלחמת העולם ה -2 . במקום נלחמו גם חיילים מארץ ישראל. עלינו למנזר וראינו את שרידי הביצורים
שמסביבו ועל צלע ההר. צפינו על בית הקברות הצבאי הבריטי בו קבורים גם חיילים מא"י.
המשכנו לעיירה טיבולי שהיתה אתר נופש ידוע של החברה הגבוהה של רומא. וביקרנו בוילה ד' אסטה ובגניה המרהיבים במשחקי המים שבהם.
יום 10: רומא
סיור יום שלם ברומא: הוותיקאן: סיור בכיכר ובכנסיה - ביקרנו במוזיאון הוותיקאן בפסלים הרומיים, בחדרי רפאל והקפאלה הסיסטינית שצייר מיכאלאנג'לו, הואתיקן הוא חלק אינטגרלי של רומא, למרות שבעצם האפיפיור הוא לכאורה "ראש מדינה". מאות מיליוני נוצרים קתוליים שואבים מכאן השראה רוחנית. הוותיקן משתרע על שטח של כ-400 דונם, וכולל את הבאזיליקה של פטר הקדוש (Basilica San Pietro) וכן שורה של בניינים המוקפים בחומה, מעונו של האפיפיור, כנסיות, משרדים והמוזיאונים של הואתיקן. המוזיאונים האלה, המחוברים יחדיו, מאכלסים את אוסף האמנות העשיר ביותר בעולם. הכניסה היא לאורך חומת הואתיקן, במרחק כ-300 מטרים מכיכר Risorgimento. בכנסיה הסיסטינית מוצגים אוצרות אמנות מיוחדים ובכנסיה זו בוחרים הקארדינלים את האפיפיור.
המשכנו לפורום הרומאי , צפינו בשרידי הקולוסאום המפורסם, הקולוסיאום של רומא הוא מבנה ענק ששימש שנים רבות את הרומאים. הוא נבנה בשנת 72 לספירה. 20 אלף עבדים בנו אותו וזה לקח להם כמעט עשר שנים. כשהסתיימה עבודתם היה יכול להכנס למבנה הזה קהל של 50 אלף צופים. כדי שהגשם והשמש לא יפריעו לצופים, נפרסו מעל המושבים יריעות בד ענקיות.
בקולוסיאום נערכו בעיקר קרבות של גלדיאטורים. עברנו דרך שער קונסטנטין, ושער טיטוס עברנו דרך קיברו של הקיסר יוליוס קיסר, ועלינו לגבעת הקפיטול שבמרכז ניצב פסל הקיסר מרקוס האורליוס. לסיום חזרנו דרך ויה אימפריאל לכנסיית סט.פייטרו אין וינקולי ובה ראינו את פסל משה של מיכאלאנג'לו.
אגדת רמוס ורומולוס -כיצד בעצם נוסדה העיר רומא?
למלך נומיטור היתה בת אחת ושמה היה ראה-סילביה. יום אחד אחיו הרשע של נומיטור ששמו היה אמוליוס תפס בכוח את השלטן מאחיו. אחרי שהכתיר את עצמו למלך, גרש אמוליוס את ראה-סילביה מביתה והכריח אותה לחיות ככוהנת באחד ממקדשי האלים.
לכוהנות במקדשים אסור היה ללדת ילדים, אבל ראה-סילביה ילדה לאל המלחמה זוג תאומים: רמוס ורומולוס. אמוליוס הרשע שמע על כך וכעס מאוד. הוא ציווה להרוג את ראה-סילביה ואת התאומים ציווה להניח בסל נצרים ולהשיטו על נהר הטיבר. אבל האלים ריחמו על התאומים הקטנים. הם הזיזו את ענפי עץ התאנה שליד הנהר, עצרו את הסל וקרבו אותו לגדת הנהר. שם מצאה אותם זאבה, שהניקה את שני גוריה. מיד היא צירפה אליהם גם את התינוקות רמוס ורמולוס. כך גדלו השניים, כשהם יונקים חלב זאבה, עד שמצא אותם רועה טוב-לב שלקח אותם אליו לביתו והמשיך לטפל בהם. כשגדלו התאומים, שמעו את סיפור חייהם והחליטו מיד לנקום את דם אימם. הם הרגו את דודם הרשע, המלך אמוליוס, והחליטו להקים עיר חדשה. אבל איך יקראו לעיר החדשה? על שם רמוס או על שם רמולוס?
הם החליטו לערוך תחרות: מי שיספור יותר ציפורים, העיר תקרא על שמו. רומולוס ניצח, אבל רמוס העקשן לא הסכים להפסיד וכל כך כעס עד שהחליט להלחם באחיו. בסופו של קרב איום הרג רומולוס את אחיו התאום. רק אז קרא לעיר החדשה על שמו, רומא, ומינה את עצמו למלך הראשון שלה.
יום 11: רומא – חזרה לארץ
ביום האחרון סיירנו ברומא, בכיכרות ובמזרקות: פונטה טרבי, פיאצה דל פופולו, פנתיאון,כנסית ג'זו, פיאצה די ספאניה והמדרגות הספרדיות, פיאצה נבונה, ברובע היהודי וראינו את בית הכנסת, במזרקת הצבים, בשוק המקומי- קמפו די פיורי ועוד ועוד
ביקרנו פיאצה דל פופולו -כיכר העם Piazza del Popolo עד לפני 180 שנים נערכו בכיכר הרחבה הזו הוצאות להורג. זה גם המקום שבו נערכו מרוצים אכזריים בין סוסים ללא רוכבים. הרעיון היה להכאיב לסוסים עד כדי כך שירוצו וישתוללו מרוב כאב. היו עוטפים את הסוס ברצועות לוחצות ועל הרצועות, בחלק הפנימי, הקרוב לגוף הסוס, היו תופרים נעצים ומסמרים, כך שידקרו את הסוס ויקפיצו אותו.
במרכז הכיכר עומד אובליסק, עמוד מצרי עתיק, ממש כמו זה שבכיכר הקונקורד של פריז. ברומא יש כמה אובליסקים כאלה. הקיסר הרומאי אוגוסטוס היה זה שהביא את האובליסק הזה ממצרים לאחר שכבש אותה. מארבעת צדדיו של האובליסק רובצים ארבעה פסלים של אריות. כל אריה פונה לפינה אחרת של הכיכר.
ביקרנו בפיאצה די ספניה והמדרגות הספרדיות - Piazza di Spagna
הכיכר הספרדית נקראת כך בגלל השגרירות הספרדית ששכנה במקום לפני 300 שנים בערך אבל לפרסום רב יותר זכה המקום בגלל האמנים הרבים שגרו בו. החל מהמאה ה- 18 הפכו המדרגות והכיכר למקום אהוב במיוחד על אמנים שהגיעו לכאן מכל העולם. נשים שרצו להיות דוגמניות, למשל, היו מגיעות הנה בכל מני תלבושות מהודרות בתקווה ללכוד את עיני הציירים. במרכז הכיכר עומדת מזרקה שבנה ברניני. למזרקה יש צורה של סירה השקועה במים.
ביקרנו הפנתאון - Pantheon מבנה שנבנה כמקדש בתקופה שהרומאים היו עדיין עובדי אלילים. הוא נשמר במשך 2000 שנים והכיפה העצומה שלו עדיין יפה היום כמו בעבר. מכל המבנים העתיקים ברומא זהו המבנה היחיד שנשאר כמעט בשלמותו במשך 2000 שנות קיומו.
השם פנתאון הוא בעצם שם יווני שפירושו "לכל האלים". כיום משמש הפנתאון ככנסייה וקבורים בו כמה אנשים חשובים מאוד.
ביקרנו במספר כניסיות חשובות בעקבות האמן ברניני, מיכאלאנג'לו וקראווצו.
תם ונשלם!!!!!
