הגיל השלישי במרוקו
כתב: דני הירשטיין, מומחה למרוקו , מנהל המחלקה הגיאוגרפית באופיר טורס
במסגרת הרפורמות החברתיות והסוציאליות שמתכנן המלך מוחמד ה- 6 יש גם תוכניות לטיפול באוכלוסיה המבוגרת, אוכלוסיית הגיל השלשי.
מנתונים של הלשכה לסטטיסטיקה של מרוקו לשנת 2009 עולים הנתונים הבאים :
- בעוד 20 שנה 16% מהאוכלוסייה תעבור את גיל ה 60 .
- רק 16% האוכלוסייה המבוגרת מקבלת קצבת פנסיה חודשית.
- ל 87% מאוכלוסיה זו אין ביטוח רפואי.
- כ 77% מהאוכלוסייה נתמכת על ידי קרובי משפחה.
- 14% החיים מתחת לקו העוני.
- יותר מ 63% חיים בבדידות.
- 60% מהזקנים סובלים ממחלות כרוניות.
מנתונים אלו מצטיירת תמונה עגומה וקודרת של האוכלוסייה המבוגרת במרוקו שלא זכתה עד לימים אלו לטיפול ממשלתי.
רוב האוכלוסייה המבוגרת קיבלה ומקבלת עד עצם היום הזה אך ורק תמיכה מקרב המשפחה הקרובה.
האנשים שעבדו במקומות עבודה מסודרים שבהם הפרישו לקופות גמל זוכים לקצבה חודשית שגם היא איננה מספקת ואינה מאפשרת להזדקן בכבוד. כאמור אוכלוסיה זו מהווה 16% בלבד.
מרוקו עוברת בשנים האחרונות תהליך של שיפור איכות החיים ואיתה גם תוחלת החיים. על פי נתונים ממשלתיים, בשנת 1960 הגיל הממוצע היה 47 שנה . בשנת 2009 הוא כבר מעל 60 שנה. על פי הערכה, בשנת 2030 יחיו במרוקו למעלה מ 6 מליון אנשים מבוגרים מעל גיל 60. זה כפול ממספר האנשים כיום.
2009 זו השנה הראשונה שבה דיברו בגלוי על הגיל השלישי, על הבעיות של גיל זה, ועל המחויבות של המדינה והאוכלוסייה כולה לשכבת גיל זו.
השינוי במבנה התא המשפחתי שעוברת כיום החברה המרוקאית, מטיל ספק על יכולתו של התא המשפחתי להמשך ולתת גם בעתיד את אותה התמיכה.
חלק גדול מהאוכלוסייה המרוקאית עובר בהדרגה להתגורר בעיירות וערים גדולות. שם התנאים הכלכליים שונים : יחידת הדיור קטנה יותר, הוצאות המחייה גבוהות ושני בני הזוג נאלצים לצאת לעבודה. לא עוד יחידות דיור גדולות באזורים החקלאיים, אישה שעובדת בבית והוצאות מחייה נמוכות. שינוי זה מעמיד בסימן שאלה וספק גדול את היכולת של המשפחה להמשיך ולתמוך בהורים המזדקנים.
המחשבה על המעבר לבתי אבות או כפי שזה מכונה במערב "דיור מוגן" זר לחלוטין לאוכלוסיה המרוקאית. חסן השני, בהתייחסו לסוגיה זו, אמר באחד מנאומיו : " ביום שבו יפרחו בתי אבות, מרוקו תעלם". משפט זה מבטא בעוצמה רבה את החשש מפרוק האחווה והתא המשפחתי, שהוא אחד מאבני היסוד של החברה המרוקאית SOLIDARITE . המונח בית אבות לא קיים במרוקו של שנת 2009 , יש בית זקנים, מושג שמבטא יחס שלילי. בתים אלו מנוהלים כיום על ידי גורמים ממשלתיים. הזקנים עצמם זוכים אומנם ליחס טוב, זאת במסגרת התקציב שעומד לרשות אותו גוף המנהל את בית הזקנים.
במרוקו חיים כיום למעלה מ 33 מליון תושבים. מספר בתי הזקנים עומד על 34, שבהם מתגוררים 2,200 זכאים בלבד. מספר האנשים שמקבלים כיום פתרון בבתי אבות הינו מזערי ואינו עונה כלל לצרכים של החברה. בעיר כמו קזבלנקה לדוגמא, שבה מתגוררים כ 6 מליון תושבים יש שני "בתי זקנים" בהם מתגוררים 45 אנשים.
בחברה במרוקאית של היום אין עדיין את המודעות למגורי הגיל השלישי. מספר האנשים הפונים לרשויות המקומיות לקבלת עזרה קטן מאוד. אלו שמתגוררים ב"בית זקנים" או אלו שפונים הם אנשים חסרי משפחה תומכת.
מזלם של המבוגרים שהאחווה המשפחתית והתמיכה במבוגרים הם עדיין ערך עליון בתרבות המרוקאית. רק לעיתים נדירות נראה זקנים נטושים ללא מחסה. גם בעיני הדור של היום, הכנסת הורים לבתי זקנים מבטא חולשה, נטישה, ורצון להפטר מהזקנים ומבעיותיהם. הוצאתו של אב המשפחה מהמסגרת המשפחתית והעברתו לידים זרות, מתקבלת כפגיעה בכבוד המשפחה. בושה מצד שאר בני המשפחה.
יתכן ותמונה זו הייתה שונה אילו לא היה ל"בתי הזקנים" דימוי כה שלילי וניהולם ואחזקתם היה טוב יותר.
ניתן יהיה להגיע לפתרון בעיית "בתי הזקנים" רק ברגע שהחברה המרוקאית תשנה את גישתה והתייחסותה למושג "בית אבות" .
הממשלה הנוכחית שמתמודדת עם עוד בעיות חברתיות, טוענת שלא ניתן לסמוך רק על פיתרון ותמיכה סוציאלית ממשלתית. יש למצוא פתרונות נוספים על מנת לאפשר למבוגרים לחיות בכבוד. רמז נוסף על כך שהנטל העיקרי ימשיך ליפול על המשפחה. בכנס שהתקיים לאחרונה במראקש אמר המלך מוחמד ה – 6 שיש לקשור את הפתרונות המסורתיים עם החוקים הסוציאליים החדשים ובדרך זו לפתור את בעיית הזקנים. גם כאן המסר הוא ברור, רוב הנטל הכספי צריך להמשיך וליפול על המשפחה ולא על תקציבי הממשלה והחברה.
יחד עם זאת השר לענייני משפחה ואחווה פועל נמרצות למען הגדלת תקציב משרדו ובכך לאפשר תוספת בתי אבות ומתן עזרה לזקנים הנזקקים. כמו כן פועלת הממשלה הנוכחית לשינוי הרפורמה בנושא קצבת זקנה, להקמת בתי חולים גריאטריים ולהכניס לסל הבריאות חיסונים בסיסיים על מנת לאפשר למבוגרים להזדקן בבריאות טובה ובכבוד.
למרות כול הרפורמות שרוצה הממשל הנוכחי לעשות יש עדין מגמה שהמשפחה תמשיך להיות עמוד התווך בטיפול בזקנים. " צריך לבחון את האפשרות להגשת עזרה ממשלתית לזקנים בתוך המסגרת המשפחתית ולא במסגרת אחרת" מדברי שר הבריאות. יחד עם זאת יש תמיכה להקים ולבנות מועדונים ומגורי יום כפתרון משלים ובכך להקל על המשפחות שכאמור עוברות שינוי בצורת החיים.
לסיכום, בעיית הגיל השלישי היא עוד חוליה בשרשרת הבעיות הכלכליות והחברתיות שבפניהם ניצב המלך כיום. למרות המורכבות שניצבת לפניו, לעשות שינויים מרחיקי לכת בחברה מסורתית מוסלמית דתית, רואה המלך ברפורמות אלו דרך להיטיב ולקדם את העם והחברה המרוקאית.
